היה לי אתמול אילוף בו המשפחה שאלה אותי,
"האם זה הגיוני לאלף את הכלב ולהגיע למצב שהילדה שלנו (בת 12) תוכל להוציא את הכלב לטיולים (כלב מגזע גדול)",
אחרי שראיתי את הילדה ואת הכלב,
התשובה שלי אליהם הייתה,
כן – אבל,
אבל זה ידרוש הרבה עבודת משמעת.
חשוב לציין שבמקרים כאלו ככל שתתחילו את האילוף מוקדם יותר,
כך תעלו את הסיכויים שהילדה שלכם תוכל להשתלט על הכלב גם בבגרות,
כשהכלב לומד כבר מגיל צעיר שהילדה יכולה לשלוט עליו,
אז בבגרות הוא לא ינסה למתוח גבולות.
יצאנו לטיול,
והראיתי לילדה מה היא צריכה לעשות כדי להשתלט על הכלב,
כשראיתי שקשה לה לשלוט עליו,
המלצתי לה לעבור לקולר דוקרנים (ממליץ לעבור לדוקרנים רק בהמלצת מאלף).
חילקנו את ההליכה ל-3 שלבים.
שלב הראשון – שינויי כיוון של 180 מעלות
בשלב הזה ביקשתי מהילדה להחזיק את הרצועה של הכלב,
ורגע לפני שהרצועה מגיעה למתח מלא לשנות כיוון ב-180 מעלות ולתקן את הכלב,
ביקשתי ממנה לחזור על התרגיל הזה ובגלל שהיא הבינה את הטכניקה כמו שצריך,
תוך 3 תיקונים הכלב הבין שהוא צריך לעקוב אחריה ולא להפך.
ברגע שהיא שינתה כיוון והכלב שלה שינה איתה כיוון המשכנו לשלב הבא.
שלב שני – עצירות פתאומיות
בשלב השני ביקשתי מהילדה ליזום עצירות פתאומיות,
במידה והכלב עבר אותה,
לתת לו פידבק (כלומר לומר לו "לא!"),
וישר לתת לו תיקון,
לאחר מכן לקחת 2 – 3 צעדים קדימה,
ושוב פעם אם הכלב עוקף אותה,
לתת לו פידבק ואז תיקון,
עד שהכלב מבין שהוא לא צריך לעקוף אותה.
אחרי כמה וכמה חזרות על השלב הזה,
הגענו למצב שהכלב שלה עצר יחד איתה.
כשהגענו לתוצאה הזו סיימנו את האילוף,
כבר בשלב הזה היינו במצב הרבה יותר טוב,
אבל הסברתי למשפחה שאנחנו צריכים להמשיך לשלב הבא כדי לוודא שהכלב שלהם לא ימשוך את הילדה.
שלב שלישי – פקודות מול גירויים
בשלב השלישי אנחנו צריכים לעבוד על פקודות מול גירויים,
אני ממליץ קודם ללמד את הכלב את פקודת "רגלי",
ולהסביר לו גם את פקודת "רגלי" בעזרת מתח ברצועה,
שזה אומר שנסביר לו שכל פעם שהוא מרגיש מתח לכיוון שלנו בעזרת הרצועה הוא צריך לתת לנו רגלי.
אחר-כך נתחיל לעבוד על פקודת רגלי מול גירויים,
ולאט-לאט נעלה את הרמה של הגירוי עד שהכלב יוכל להקשיב לפקודה גם מול אנשים, מכוניות, כלבים אחרים או כל דבר שרק עולה על דעתכם,
וככה נוכל להגיע למצב שגם כאשר הכלב רואה כלב אחר או גירוי שווה הוא לא ימשוך את הרצועה.
