אני אתחיל ואגיד, כן … זה מתיש – אתם צודקים ב-100 אחוז,
אבל אל תדאגו,
במאמרון הזה אני אסביר לכם ממה זה נובע, ואיך פותרים את זה.
הפעם אני אתייחס לעצירות הפתאומיות אצל גורים עד גיל 7 חודשים.
הסיבה העיקרית – גור הכלבים שלכם עדיין לא נחשף מספיק לעולם
לחלק גדול מהגורים, עד גיל 7 חודשים, יש ביטחון עצמי נמוך,
ואנחנו כבעלים שלהם צריכים לעזור להם לבנות את הביטחון העצמי.
חשוב שתבינו שהם עוד קטנטנים,
הם נמצאים בעולם "המפחיד" הזה רק כמה חודשים וכל הדברים שאתם כבר ראיתם ושמעתם מאות ואלפי פעמים אילו דברים חדשים עבורם,
הייצור הגדול והמפחיד הזה שאתם קוראים לו "רכב" – זה ייצור חדש להם, והם עדיין לא יודעים אם צריך לפחד ממנו או לא,
הרעש החזק של הרוח, מה שאתם קוראים לו "בלוואר" – גם זה חדש עבורם, וגם הפעם הם עדיין לא יודעים אם הם צריכים לפחד מיזה או לא,
בטבע הכלבים שלנו הם ייצורים צדים וניצודים,
וכמו כל ייצור הם רוצים לשרוד,
ואחד ממנגנוני ההישרדות שלהם זה לפחד מדברים שהם עדיין לא מכירים,
ולכלבים יש 3 תגובות לפחד,
תקיפה, בריחה, או קיפאון,
אצל רוב הכלבים התגובה המידית היא בריחה אבל בגלל שאתם מחזיקים אותם ברצועה ואין להם אפשרות לברוח הם מציעים לכם את התגובה האינסטינקטיבית השניה שהם מכירים – קיפאון.
אז איך אפשר להעלות את הביטחון העצמי של הכלב ולוודא שהוא מפסיק לקפוא ברחוב?
קודם כל נתחיל בכך שנשים לב אילו התנהגויות אנחנו מחזקים.
מעכשיו אני רוצה שתתחילו לצאת עם חטיפים – כן, שמעתם נכון,
וכשהכלב הולך כמו שצריך – תנו לו "יס" וחטיף,
בצורה הזו אנחנו מחזקים את ההתנהגות של הליכה ללא עצירות,
אבל מנגד אנחנו גם נרצה להסביר לו שאין צורך לעצור ולפחד מכל רעש קטן שהוא שומע,
ולכן אנחנו נרצה לחשוף אותו לרעשים ולהסביר לו שאין לו סיבה לפחד,
וכאן רוב בעלי הכלבים עושים את הטעות החמורה,
הם יוצאים עם הכלב לטיול, וברגע שהכלב עוצר כי הוא שמע רעש כזה או אחר והוא מראה סימנים של פחד,
הם הולכים לכלב ואומרים לו "בוא קטנצ'יק, מתוק שלי" – ונותנים לו המון תשומת לב,
אבל מה שהכלב לומד מיזה, זה שהפחד שלו הוא לגיטימי,
ובתגובה היא מתחיל להציע את ההתנהגות הזו בדחיפות גבוהה יותר ויותר,
עד שאתם מגיעים למצב שכל טיול עם הכלב הוא סיוט.
כן, זה קצת מבלבל,
אז מה אתם אמורים לעשות אם לא ללכת לכלב ולתת לו תשומת לב?
יש לנו כמה דברים שאנחנו יכולים לעשות,
ואני רוצה שתעשו ניסיונות ותראו מה עובד עם הכלב שלכם,
הדבר הראשון שאתם יכולים לעשות זה דווקא ללכת לכיוון הגירוי,
להתקופף אל הכלב ולעודד אותו לבוא אליכם,
תחזרו על זה כמה פעמים ותתגמלו את הכלב כשהוא בוחר להתקדם,
אני אשתמש בשיטה הזו כשיש גירוי ברור שהכלב מפחד ממנו.
אבל מה אם אני לא מבין מאיזה גירוי הכלב פוחד?
במקרים האלו אני אמליץ לכם קודם כל לא לתת לכלב תשומת לב ויחס על ההתנהגות של הפחד,
במקום, אני אמליץ לכם להפעיל מתח קליל עם הרצועה כלפיכם,
חשוב שזה יהיה מתח קל ואנחנו לא נרפה את המתח עד שהכלב עושה את הבחירה להתקדם לכיוון שלנו,
כשהכלב ממשיך את ההליכה אני יכול לתת לו פידבק ווקלי "טוב מאוד",
וכשהוא ממשיך ללכת איתי כרגיל אני אמשיך לתגמל אותו על ההליכה הטובה שלו,
"יס וחטיף".
לסיכום
חבר'ה עצירות במהלך הטיולים זו התנהגות לגיטימית לחלוטין,
בעיקר עם גורים עד גיל 7 חודשים,
כדי לוודא שההתנהגות הזו תפסיק חשוב לשים לב אילו התנהגויות אנחנו מחזקים ואילו התנהגויות אנחנו מתקנים,
כלומר לשים לב לאילו התנהגויוית אנחנו נותנים תשומת לב,
ולאילו התנהגויות אנחנו לא נותנים תשומת לב.
