למה הכלב לא מקשיב לפקודות?

בשנים האחרונות יצא לי לעבוד עם מאות כלבים – מאילוף גורים בסיסי ועד לבעיות התנהגות,
ואחת השאלות שחוזרות על עצמן הכי הרבה היא "למה הכלב לא מקשיב לפקודות שלי?",
וזה מגיע בכל מיני וריאציות נוספות – "מה אני תמיד אצטרך לשחד אותו עם חטיפים?"
או האהוב עליי – "הכלב כבר מכיר את הפקודה הזו, הוא פשוט בוחר לא להקשיב".

בטח כבר שמעתם את כל הטיפים הנדושים שלא עושים את השינוי האמיתי כמו "אתם פשוט צריכים לעשות יותר חזרות",
או "לא נתת לכלב חטיף, למה שהוא יקשיב לך",

במאמר הזה אני אסביר לכם איך אני מגיע עם כל לקוחות האילוף שלי למצב שהכלב שלהם מקשיב לפקודות שלהם באמת,
ואיך מגיעים למצב שהכלב יקשיב לפקודות שלנו בכל סביבה, מול כל גירוי ובכל סיטואציה.

הסיבה המרכזית שרוב הכלבים לא מקשיבים לפקודות של הבעלים שלהם

רוב בעלי הכלבים והאמת שגם רוב המאלפים מלמדים את הכלבים אך ורק פקודות לפי שפת גוף,
לעיטים אני אפילו מגיע ללקוח שמרחיק לכת ומצליח ללמד את הכלב גם פקודות ווקליות – כלומר מלמד את הכלב שהמילה "שב" פירושה לשים את התוסיק על הרצפה,

אבל,
בטח כבר הספקתם להבין שכלב לא תמיד מקשיב לפקודות ווקליות ובטח שלא לשפת הגוף,
אז איך אנחנו בכל זאת גורמים לכלב להקשיב לפקודות שלנו בכל סביבה ובכל סיטואציה.

יש לנו 6 שלבים ללימוד כל פקודה,
פקודות ווקליות ופקודות בעזרת שפת גוף אילו 3 השלבים הראשונים ללימוד פקודה,
אבל הם לא אמינים מול גירויים.

השלבים ה-4, ה-5 וה-6 אילו השלבים החשובים באמת,
אילו השלבים שייתנו לכם שליטה אמיתית מול גירויים.

השלב ה-4 ללימוד כל פקודה זה שימוש במתח ברצועה,
ואתם בטח שואלים מה זה מתח ברצועה ואיך אנחנו מלמדים את הכלב פקודות בעזרת מתח ברצועה,

אז מתח ברצועה, כמו שהשם מרמז, זה להסביר לכלב שהוא צריך לבצע פעולה מסויימת ברגע שהוא מרגיש מתח קליל ברצועה לכיוון מסויים,
ואנחנו נרצה ללמד את הכלב את כל הפקודות בעזרת מתח ברצועה,
אנחנו נרצה להסביר לו שמתח קליל כלפי מעלה, פירושו "שב",
מתח קליל כלפי מטה פירושו "ארצה",
ומתח קליל לכיוונינו פירושו "אליי".

ועכשיו כשאתם מבינים מה זה אומר מתח ברצועה בואו נעבור לשלב ה-5 – אילוף בעזרת קולר אלקטרוני,
ולא, קולר אלקטרוני זה ממש לא מה שאתם חושבים,
כל הכלבים שאילפתי עפים על הקולר האלקטרוני בגלל כל החופשי שהוא נותן להם (אני ממליץ לכם לקרוא את מאמר הדעה שרשמתי על הקולר האלקטרוני),
בכל מקרה אני לא אתעכב איתכם על דרך האילוף בעזרת הקולר האלקטרוני כי אני מאמין שזה משהו שאתם צריכים לעשות בליווי בעל מקצוע.

ולכן אני אקפוץ אתכם לשלב ה-6 – שאני קורא לו "קול סמכותי",
קול סמכותי זה בעצם שלב האילוף האחרון וזה השלב שבו הכלב שלכם מבין שכדאי לו להקשיב לכם,
ואיך אנחנו מגיעים לשלב הזה?

בדיוק בשביל זה אנחנו עובדים על השלבים ה4 וה-5,
כדי להגיע ל"קול הסמכותי" מה שאנחנו צריכים לעשות זה להסביר לכלב שאם הוא לא מקשיב לפקודה הווקלית
אז מגיע השלב ה-4 או ה-5, ולאט-לאט הכלב מבין שאם הוא לא מקשיב לפקודה הווקלית
אז יגיע גירוי שיציק לו קצת עד שהוא יבצע את הפקודה,
ושימו לב שאני אומר גירוי שמציק לו ולא גירוי שמכאיב לו,
המטרה שלנו זה ממש לא לאלף את הכלב כתוצאה מפחד – אלא לאלף אותו ולהגיע למצב שהוא מקשיב לכם כי הוא מכבד אתכם.

והסיבה ה-2: לא לימדתם את הכלב ניטרליות

אחד הדברים שחשוב ללמד את הכלבים שלנו עוד בגיל הגורות כחלק מהחשיפה שלהם לעולם – זה להגיב בניטרליות לגירויים,
גם אם לא לימדתם את הכלב ניטרליות בגורות המצב עדיין לא אבוד, אפשר לעשות זאת גם בבגרות.

הרוב הגדול של בעלי הכלבים פשוט נותנים לכלב שלהם לפגוש כל אדם או כלב שהם רואים ברחוב בלי להקדיש לזה כל מחשבה,
כתוצאה שהכלב מחזק את ההתנהגות של ההתלהבות סביב אנשים עם כל אדם שהוא פוגש,

הבעיה היא שרוב האנשים לא נותנים חשיבות גם לאינטראקציות שבהם הכלב לא נפגש עם האדם שמולם,
וכתוצאה רוב הכלבים לא זוכים לחזק התנהגות של להגיב ברוגע, בניטרליות ובאדישות לאנשים.

אז אם לא יצא לכם ללמד את הכלב שלכם להגיב בניטרליות – זה הזמן.

הסיבה ה-3: לא התאמנתם מול גירויים

עכשיו כשאתם מבינים מהם השלבים האמיתיים לאילוף הכלב בואו נעבור לסיבות נוספות שבגללן הכלב שלכם לא מקשיב לפקודות.

חשוב להבין שכלבים הם חיות שלומדים התנהגויות ומקשרים אותם לסיטואציה שבה הם חוו אותם,
אם לימדנו את הכלב את פקודת "שב" כשלא היו מולנו גירויים – אז הכלב ידע להקשיב לפקודת "שב" כשאין מולנו גירויים,

לכן, אחרי שכבר לימדנו את הכלב את הפקודות הרלוונטיות,
עכשיו הגיע הזמן לעבור לשלב הבא ולהתחיל לעבוד על הפקודות מול גירויים – זה יכול להיות כלבים, אנשים או כל גירוי אחר,
מטרת העל שלנו זה לוודא שהכלב עושה לפקודה "גנרליזציה",
כלומר להגיע למצב שהכלב מבין שהוא צריך להקשיב לנו מול כל גירוי ובכל סביבה,
וכדי להגיע לתוצאה הזו חשוב לאלף אותו מול כמה שיותר גירויים ובכמה שיותר מקומות.

הסיבה ה-4: חוסר עקביות והצבת גבולות

בחלק גדול מאוד מהמקרים שבעלי כלבים אומרים לי שהכלבים שלהם לא מקשיבים להם אני רואה שקשה להם להציב לכלב גבולות ברורים,

לדוגמא: הם ביקשו מהכלב לשבת מול כלב אחר, הכלב שלהם קיבל החלטה והוא לא ישב,
הבעלים לא מתקנים את הכלב כדי להסביר לו שהוא עשה משהו שגוי,
אלא פשוט ממשיכים כאילו לא קרה כלום.

ברגע שהסיטואציה הזו חוזרת על עצמה – ואצל רוב בעלי הכלבים היא חוזרת על עצמה …
אז הכלב לאט-לאט מבין שהוא לא חייב להקשיב לפקודות שלכם.

אז חבר'ה, אם נתתם לכלב שלכם פקודה תוודאו שאתם אוכפים אותה.

לסיכום

אם אתם רוצים להגיע למצב שהכלב שלכם מקשיב לפקודות באמת – לא רק בבית, אלא בכל סביבה ומול כל גירוי,
זה מתחיל בלימוד נכון של הפקודות – פקודות בעזרת מתח ברצועה ולמתקדמים פקודות בעזרת קולר אלקטרוני,
לאחר מכן אנחנו ממשיכים ל"קול סמכותי" שזה השלב שבו אתם תוכלו לומר לכלבים שלכם פקודה מול גירויים והם יקשיבו לכם.

בנוסף לכך חשוב לעבוד עם הכלב על ניטרליות מול גירויים כדי להפוך את הסיטואציה לקלה יותר עבור הכלב,
ולוודא שלא כל אינטראקציה עם גירוי זו מלחמה,

ולבסוף תוודאו שאתם עקביים,
אם נתתם לכלב פקודה – תוודאו שהכלב מבצע אותה.

אם נמאס לכם "לחפש באפלה" ואתם רוצים לראות תוצאות אמיתיות,
אני ממליץ לכם להתחיל תהליך אילוף יחד איתנו ולוודא שהכלב שלכם מקשיב לפקודות שלכם כמו שצריך.